הטיפולים בגיל המעבר מחולקים לטיפולים הורמונליים וטיפולים לא הורמונליים. הטיפולים ההורמונליים מחולקים לכמה תתי קבוצות ובגדול טיפולים הורמונליים זהים ביולוגית וטיפולים הורמונליים שאינם זהים ביולוגית.   על הטיפולים הלא הורמונליים נכללים שינויי אורחות חיים (כושר, תזונה, הגיינת שינה ועוד), תוספי תזונה, דיקור סיני, טיפולים נטורופתיים, הומיאופתיים, טיפולים תרופתיים שאינם הורמונליים ועוד.   הטיפולים ההורמונליים שאינם זהים ביולוגית הם גלולות למניעת היריון, התקן תוך רחמי הורמונלי, רוב הטיפולים ההורמונלים לגיל המעבר שניתנים פעם ביום בבליעה ועוד.   להבדיל משאר הטיפולים, הטיפול ההורמונלי הזהה ביולוגית אינו מדבר רק על סוג ההורמונים בהם אנחנו משתמשים (זהה ביולוגית מול סינטטי), אלא על מגוון דרכי הטיפול (קרם עורי, קרם ווגינלי, שתלים תת עוריים פלטס, סוכריות טרוצס, זריקות, כדורים), מגוון סוגי ההורמונים (אסטרדיול, אסטריול, פרוגסטרון, טסטוסטרון, מלטונין, DHEA, פרגנינולון, הורמוני תריס, קורטיזול), המינונים השונים והמגוונים של כל הורמון והורמון, שחרור מושהה של ההורמונים השונים, ופרוטוקולי הטיפול השונים וההתאמה וההרכבה של הטיפול באופן ייחודי עבור כל מטופל ומטופלת, וכל זאת כדי להשיג את השליטה הטובה ביותר בתסמינים יחד עם הבטיחות הטובה ביותר.   להפוך להיות מטפל בהורמונים זהים ביולוגית דורש קודם כל שינוי מחשבתי ומקצועי, לימוד בבתי ספר בעלי שם בדרך כלל בארה"ב, בעלות גבוהה למדי. לאחר רכישת הידע התאורטי מתחיל תהליך התמקצעות ורכישת ניסיון קליני מעשי ורק אחר כך מתחילים את הדרך האמיתית, התאמת כל הידע הנרכש לתנאים שיש פה בארץ והמרה של הטיפולים לכלים הורמונליים מקומיים.   למרות ששיטת טיפול זו נפוצה בארה"ב ומאד מבוססת, יש קולות רבים המתנגדים לה, בין אם מחוסר הכרה לעומק של המחקרים, בין אם בשל שוני במנגנוני הפיקוח על ההורמונים השונים (הפיקוח על הורמונים זהים ביולוגית אינו ברמת פיקוח של כלל מדינת ארה"ב ה-FDA אלא ברמת המדינה ה-State), בין אם בשל החשש מייצור מותאם עבור כל מטופלת ומטופל, בשל איכות ייצור שונה מבית מרקחת אחד למשנהו, ובשל כך יש חשיבות רבה לעבוד עם רופא שקודם כל אכפת לו מהמטופלים, אוהב את המקצוע, מבין את התחום על בוריו ובעל מומחיות כלשהי, בין אם רפואת נשים, רפואה פנימית או רפואת משפחה או כל התמחות אחרת בה יש חשיפה לכמות גדולה של מטופלות ומטופלים בגילאים המתאימים.   לרפואת משפחה יש יתרון גדול בטיפול הורמונלי משום שיש לרופא המשפחה הסתכלות נרחבת והוליסטית על המצב הכללי של המטופלים. שלכם מרפאת ביובלנס.  

בשנת 1991 החל מחקר ה-WHI (Women’s Health Initiative) השני הכי יקר בהיסטוריה שמומן על ידי ה-NIH. המחקר נועד כדי לבדוק האם ההשפעה המיטיבה בבריאות קרדיווסקולרית, שאנחנו רואים בטיפול הורמונלי בנשים יחסית צעירות, נמשכת גם בנשים מבוגרות. מטרה חשובה וראויה, אבל פה פחות או יותר מסתיימים הדברים החיוביים ומתחילות הבעיות. המחקר מעולם לא נועד כדי לבדוק את ההשפעה של הורמונים על סרטן שד!! המחקר היה אמור לעקוב למשך 15 שנים, אחר נשים המקבלות טיפול הורמונלי משני סוגים, ולבדוק את שיעור התחלואה הקרדיווסקולרית, שיעור הגידולים הסרטניים, שיעור אירועי קרישיות היתר, שברי צוואר ירך וסרטן מעי גס. כמו כן נבדקו מדדי איכות חיים. בשנת 2002 הופסק המחקר באמצע, המסקנות נכתבו בחופזה, לא נבדקו על ידי אנשי מקצוע נוספים, ופורסמו בתקשורת עוד לפני שרופא אחד שלא נכלל במחקר הספיק לנתח את הנתונים. המסקנות שפורסמו הם שטיפול הורמונלי גורם לסרטן שד, גורם לקרישיות יתר, שיעור מוגבר של מחלות לב ואלצהיימר ומהצד השני לא גורם להטבה בשאר המדדים ולכן מסוכן. לאחר פרסום המחקר בתקשורת נשים הפסיקו ליטול את הטיפול ההורמונלי שלהן, רופאים החלו לפחד מלרשום את הטיפול ההורמונלי וזמן קצר לאחר מכן הגופים המקצועיים שינו את ההנחיות ובזאת סתמו את הגולל על הטיפול ההורמונלי. זמן קצר לאחר מכן, רופאים שרשמו את הטיפולים הללו במשך שנים רבות החלו לחקור את הנושא בעצמם, לפרסם מחקרים עם תוצאות משלהם וכמו כן ניתחו לעומק את התוצאות של המחקר המקורי בצורה יותר טובה ואז הובן גודל האסון, אבל את האבן שנזרקה לבאר כבר אי אפשר היה להוציא ובשל כך נשים רבות ומשפחותיהן סובלות סבל מיותר. אחרי שהבנו מה הוא ה-WHI אפשר לגשת לפרט את כל הכשלים שהיו במחקר. מה נמצא בניתוח מחדש של מחקר ה-WHI? לאחר תיקון הבעיות הסטטיסטיות ופרסום המסקנות מחדש, ההנחיות הרשמיות עדיין לא השתנו, כתוצאה מכך רופאים עדיין מפחדים מלרשום את הטיפול, נשים עדיין חושבות שטיפול הורמונלי הוא מסוכן ולצערי מפסידות טיפול מאד חשוב לבריאותן ולאיכות חייהן. עמוד הבית Hodis Climacteric 2018 chlebowski jama 2020

מהם שבשים אנדוקריניים? אלו הם מולקולות שמגיעות מהסביבה אל תוך הגוף שלנו, יודעות להיקשר אל הקולטנים השונים של ההורמונים, לבטל את השפעת ההורמונים שהגוף שלנו מייצר וגורמים לפעילות יתר או תת פעילות של הקולטן ללא פיקוח של הגוף על הפעילות ההורמונלית. מאיפה מגיעים המשבשים ההורמונליים? משבשים הורמונליים הם לרוב חומרים שמגיעים מהתעשיות השונות ומופצים אל הסביבה בצורה של פסולת, והם חוזרים אלינו דרך האוכל, האוויר והמים. כמו כן הם נמצאים בחומרי ניקוי ביתיים, בבשמים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי פלסטיק, מוצרי טיפוח ועוד. כמות החומרים הכימיים המיוצרים מדי שנה רק עולה. למה זה חשוב לנו? בניגוד להורמונים הטבעיים, להם זמן חיים קצר, למשבשים ההורמונליים יש זמן חיים ארוך מאד בתוך גופינו, ולכן גם חשיפה ברמה מאד נמוכה הופכת עם הזמן להיות משמעותית, בנוסף על כך החוזק שבהם המשבשים נקשרים לקולטנים הוא מאד חזק וזה אומר שצריך ממש ממש מעט מהמשבשים כדי לגרום לבעיות. תארו לכם מדינה, שבה מערכות המדינה, שאמורות לעבוד כמו שצריך, עובדות בבלגן מוחלט. ככה גם המערכת ההורמונלית שלנו, בהשפעת המשבשים. בנוסף על כך כשמגיעים לגיל המעבר, בו רמות ההורמונים כבר לא מה שהיו פעם, המשבשים ההורמונליים שפעם התחרו עם ההורמונים הטבעיים, ממש חוגגים וכך אנחנו מקבלים בעיות של חוסר איזון הורמונלי. אז מה הפתרון? קודם כל חשוב להקטין את החשיפה, וזה אומר לאכול אוכל אורגני, לא להתפתות למזון מהיר, להיפטר מכלי הפלסטיק (ברור לי שאין אפשרות להימנע לחלוטין מפלסטיק אבל בבית שלנו זה די קל), לא לקנות קופסאות שימורים (כולן מצופות בשכבת פלסטיק גרוע מבפנים), לעבור להשתמש במוצרי קוסמטיקה וניקיון אקולוגיים, להפסיק לעשן, לאוורר יותר את הבית, לסנן את המים, לא להשתמש באלומיניום (תבניות, נייר כסף, עטיפות של שוקולד) ולהתחיל לעשות כושר. כמו כן, למי שהגיעה לגיל שאפשר להתחיל, טיפול הורמונלי עם הורמונים טבעיים זהים ביולוגית, מחזיר את תפקוד המערכת ההורמונלית למקום שבו היא צריכה להיות על ידי מספר מנגנונים. קודם כל ההורמונים הטבעיים שהגוף כל כך רגיל אליהם חוזרים לרמות תקינות ומאכלסים שוב את הקולטנים, כמו כן יש לטיפול ההורמונלי יכולת לגרום לגוף לייצר קולטנים נוספים וכך להקטין את היחס בין ההורמונים הטבעיים שנתפסים על הקולטנים למשבשים ההורמונליים הלא רצויים. יכולות אלו קיימות רק לטיפול ההורמונלי הטבעי זהה ביולוגית ולא קורה בשום טיפול אחר.

כאשר מדברים על הגיל שזה מתחיל, מדברים על הגיל שרמות הורמוני המין מתחילות להשתנות. הורמוני המין הנשיים הם פרוגסטרון ואסטרוגן, יש גם קצת טסטוסטרון בעיקר סביב ימי הביוץ. רוב הנשים סומכות על המחזור החודשי כדי לוודא שהן "בסדר", אבל למען האמת השינוי מתחיל כעשור לפני שהמחזורים ממש מפסיקים. בשלב הראשון הפרוגסטרון מתחיל לרדת ורק בשלבים מאוחרים יותר גם האסטרוגן הולך ויורד. יש נשים שכמעט ולא מרגישות את השינוי ההורמונלי, אבל יש נשים שעבורם המצב דומה לרכבת הרים בלשון המעטה. הסימפטומים מתחלקים למוקדמים ומאוחרים. חלק מהסימפטומים המוקדמים הם הפרעות שינה, עייפות, הפרעות מצב רוח (החל מדיכאון קל עד הפרעות מאד משמעותיות), ירידה בליבידו, השמנה בטנית, רגישות בשדיים, נשירת שיער, שינויים בציפורניים שינוי בעצמת הדימום החודשי, גלי חום, כאבי פרקים, דפיקות לב מואצות והרשימה עוד ארוכה. הסימפטומים המאוחרים הם שיעור מוגבר של: תחלואה לבבית, קמטי עור, תנגודת לאינסולין וסכרת, יתר לחץ דם, גאוט, דלדול העצם (אוסטאופורוזיס) וגם אלצהיימר. לפירוט רב יותר על הסימפטומים אפשר לפנות לעמוד הבא: שאלון לזיהוי מצבך הבריאותי עבור נשים (ניתן לפנות https://biobalance.co.i ) ישנם המון פתרונות, חלקם מטפלים רק בסימפטומים כמו תוספי תזונה, רפואה סינית, נטורופתיה או טיפולים רפואים שונים, אך הפתרון הנכון לדעתנו הוא להחזיר לגוף את ההורמונים החסרים.